הרגע שבו המשתמשים שלכם מחליטים אם המוצר חי או מת

תשעים ותשע אחוז מהמשתמשים שנרשמים למוצר דיגיטלי לא חוזרים בגלל פיצ'ר חסר. הם נעלמים כי הם אף פעם לא הגיעו לרגע האהא במוצר, הרגע שבו ה"למה" הופך ל"אני חייב את זה". בלעדיו, כל רישום נשאר רישום בודד.

נקודות מפתח

עלייה של רק 5% בשימור לקוחות יכולה להוביל לגידול של 25% עד 95% ברווחים, לפי הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד (StartPlan).
65% מהכנסות החברות מגיעות מלקוחות קיימים, לא מרישומים חדשים (StartPlan).
רגע האהא לא מנוחש. הוא נמצא בהתנהגות בפועל של המשתמשים שנשארו, ומאומת מולם ישירות.
מסלול שמוביל לרגע הזה חשוב יותר מכל שיפור פיצ'ר בודד.

מה זה רגע האהא ולמה מייסדים בונים פיצ'רים במקום לחפש אותו

רגע האהא הוא הרגע המדויק שבו המשתמש חווה את ערך הליבה של המוצר ואומר "אני חייב את זה". בלעדיו, אף רישום לא הופך לשימוש חוזר, לא משנה כמה הפיצ'רים שלכם מרשימים.

גוגל אנליטיקס מאפשר לעקוב אחר שימור משתמשים לפי תאריך הרשמה, וניתוח הנתונים מגלה בדרך כלל נשירה חדה של משתמשים שלא חזרו כבר בימים הראשונים (Google Analytics).

אתם מכירים את התחושה: המשתמשים נרשמים, מסתובבים, ונעלמים. הפתרון האינסטינקטיבי הוא להוסיף פיצ'ר. אבל הבעיה כמעט אף פעם לא ביצועית, היא פשוט אי-ידיעה של הרגע שבו המוצר שלכם חי או מת.

מייסדים שממשיכים לבנות פיצ'רים בלי להגדיר את הרגע הזה בונים על עיוור. הם מוסיפים תכונות, לא מוסיפים ודאות. התוצאה: משתמשים שמנסים ונעלמים, ומוצר שאף אחד לא משלם עליו כי אין סיפור שמחבר בין הרישום לערך.

איך מוצאים ומודדים את רגע האהא בפועל, לא בתיאוריה

מוצאים את רגע האהא על ידי ניתוח ההתנהגות של המשתמשים שנשארו: מה הם עשו בשלושת הדקות הראשונות שמשתמשים שנעלמו לא עשו. זו לא תחושת בטן, זו עבודת שדה.

דמיינו שני משתמשים נרשמים לאותו מוצר, באותו יום. אחד חוזר תוך שבוע, השני נעלם לנצח. ההבדל ביניהם, בפעולה הראשונה שביצעו, הוא ההגדרה של רגע האהא שלכם.

שלושה שלבים לבניית המדידה:

מפו את כל המשתמשים שחזרו שימוש שוב ושוב, ובדקו מה חיבר ביניהם, לא מה שהם אמרו שרצו, מה שהם עשו בפועל.
מדדו זמן ופעולה: כמה דקות ואילו לחיצות מפרידות בין הרשמה לפעולה שחזרה בקרב כל החוזרים.
אמתו מול משתמשי יעד אמיתיים: הראו להם את ההשערה שלכם ובדקו אם היא מתאימה לחוויה שהם עברו.

ההפעלה, השלב שבו משתמש מבין את ערך המוצר, היא הצומת שקובעת אם הוא יישאר נאמן (QuestionPro). זה בדיוק המקום שממנו מתחילה בדיקת ההשערה שלכם, לא ניחוש, בדיקה מדעית מסודרת שמשווה בין קבוצת חוזרים לקבוצת נעלמים (ויקיפדיה, בדיקת השערות).

זה בדיוק המקום שבו LeanSpotHub נכנס לתמונה. אנחנו בדקנו עשרות סטארטאפים שנבנו סביב אותה תקלה: הם לא זיהו את הרגע הזה לפני שהם בנו. LeanSpotHub מזהה ומאמת את רגע האהא מול משתמשי יעד אמיתיים, לפני שמשקיעים חודשים בבנייה.

מהנדסים את המסלול שמוביל כל משתמש לרגע הזה

זיהוי רגע האהא הוא רק חצי העבודה. השני הוא לעצב כל מסלול במוצר כך שיוביל כל משתמש לרגע הזה בפחות חיכוך ובפחות זמן.

יש כאן הבדל שרוב הצוותים מפספסים: בעיית פיצ'ר לעומת בעיית חיבור. בעיית פיצ'ר אומרת "חסר לנו כלי". בעיית חיבור אומרת "יש לנו את הכלי, אבל המשתמש לא מגיע אליו בזמן".

לפני עיצוב מסלול: משתמשים מתפזרים בין מסכי הרשמה, אונבורדינג כללי, ותפריטים עמוסים. אחרי עיצוב מסלול ממוקד ברגע האהא: כל צעד ראשון מכוון ישירות לפעולה שמייצרת ערך, בלי עצירות מיותרות.

שיעור שימור נבנה ממש כמו גרף: הוא מתחיל ב-100% ביום ההרשמה, ולכל יום שעובר בלי שהמשתמש מגיע לרגע הערך, הוא נשחק (Google Analytics). מסלול טוב מקצר את המרחק הזה למינימום.

זה ההבדל בין ניחושים לוודאות. אנחנו לא בונים עוד פיצ'ר, אנחנו מוצאים את הרגע שהמוצר שלכם מנצח עליו, ובונים את כל המסלול סביבו. LeanSpotHub מכסה את המסע הזה בצוות אחד: אסטרטג מוצר ומשווק התנהגותי תחת קורת גג אחת, בלי העברות בין מציאת הרגע לבין הפיכתו להכנסה.

כך נראה ההבדל בעסק אמיתי: כל 5% שימור נוספים מתרגמים ל-25% עד 95% יותר רווח (StartPlan). המסלול שמוביל לרגע האהא הוא המכניזם שמייצר את הפער הזה, לא שיפור עיצובי אקראי.

הצעד הבא: להגדיר את הרגע לפני שממשיכים לבנות

רוצים לדעת מה רגע האהא של המוצר שלכם? קבעו שיחת אסטרטגיה חינם ותצאו ממנה עם הגדרה ראשונית, מבוססת על המוצר שלכם, לא על ניחוש.

Blog

רגע האהא: הרגע שבו המוצר שלכם חי או מת

Blog

רגע האהא: הרגע שבו המוצר שלכם חי או מת